X

מיצוי הליכים במכרזים ציבוריים

למשרדו של ד"ר עו"ד אורן שבת התמחות ייחודית בתחום המכרזים הציבוריים. לקבלת ייעוץ, הכוונה וייצוג משפטי, בין היתר, בנושא מיצוי הליכים בקשר למכרז ובענייני מכרזים ציבוריים בכלל, צרו עמנו קשר בטל' 09-9543895 או בדוא"ל info@michrazim-law.co.il. משרדנו ממוקם ברח' משכית 22 הרצליה פיתוח.

מיצוי הליכים

מתמודד במכרז ציבורי הסבור כי זכויותיו קופחו, מחויב למצות את ההליכים מול הרשויות לפני הגשת עתירה לבית המשפט, שאם לא כן, עלולה עתירתו להידחות בעילת סף של אי מיצוי הליכים.[1] החובה לעניין מיצוי הליכים פירושה, כי צד המתעתד לעתור לבית המשפט כנגד החלטת רשות ציבורית כפוף לחובה להקדים ולהעלות את השגותיו בפני אותה רשות, וליתן לה הזדמנות סבירה לשקול את טענותיו. אם לא יקיים את החובה לעניין מיצוי הליכים, עלולה עתירתו להידחות.[2]

החובה למצות הליכים עולה בקנה אחד עם האינטרס של העותר ועם אינטרס הציבור

החובה למצות הליכים בטרם הגשת עתירה מועילה לעותר, משום שפניה מוקדמת לעורך המכרז עשויה לחסוך ממנו פנייה לערכאות אם במסגרת זו, יתברר לו כי חששותיו לא היו מבוססים.[3] מיצוי הליכים עולה בקנה אחד עם אינטרס הציבור לאפשר לעורך המכרז לתקן פגמים שנפלו בהחלטתו ללא צורך בהליכים. מיצוי ההליכים משרת אף את התכלית הכלכלית של המכרז הציבורי ואת האינטרס שלא לפגוע בצדדים שלישיים תמימים. זאת משום שמיצוי הליכים בטרם הגשת עתירה עשוי למנוע מחלוקות משפטיות שתסבנה נזקים לצדדים שלישיים ולקופה הציבורית כתוצאה מעיכוב ביצועם של מכרזים. [4]

היעדר מסגרת של כללים ברורים למיצוי ההליכים

למרות חשיבותה הבלתי מוטלת בספק של החובה למצות הליכים, הרי שבדומה לסוגיית מימוש זכות העיון, גם הליכי מיצוי ההליכים אינם מוסדרים במסגרת כללים ברורים אשר בכוחם להבטיח את קיומה של חובה זו בתנאי הגינות, ומבלי לזקוף עילת שיהוי לחובת המתמודד המקופח. לקריאה נוספת על מיצוי הליכים בזיקה למכרזים ציבוריים עיינו בספרו של ד"ר שבת על העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים, לחצו כאן.

צרו עמנו קשר

משרדנו שוכן ברחוב משכית 22, פינת רח' יוחנן הסנדלר 8, הרצליה פיתוח, ת.ד. 12617. טל' 09-9543895, פקס' 09-9545033, דוא"ל: info@michrazim-law.co.il.

©זכויות היוצרים שמורות לפירמת ד"ר אורן שבת, עו"ד במכרזים.
* אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, לערוך או לעשות שימוש בכל דרך שהיא, למעט קריאה ועיון.
*אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי שיש להסתמך עליו.
*תאריך 30.11.2017.


[1] השופט הנדל בבג"ץ 6589/11 דחלה נ' מינהל מקרקעי ישראל (24.4.2012): "יש אף מקום לדחות את העתירה בשל אי מיצוי הליכים…כידוע, אין מקום לדון במסגרת הליכים המתנהלים בבג"ץ בטענות שלא עלו בפני הרשות המינהלית, כאשר לזו לא ניתנה ההזדמנות לבחון ולשקול אותן."; בג"ץ 9403/05 מסוף העברת מסמכי מחשבים בע"מ נ' שר האוצר פס' 3 לפסק דינה של השופטת דורית ביניש (6.10.2005) (להלן: מסוף העברת מסמכי מחשבים); בג"ץ 509/91 כבל-נט בע"מ נ' סאט-קום ישראל בע"מ, (2) 397, 405 (1991); עת"ם (מינהלי י-ם) 319/06 חב' י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התמ"ת וועדת המכרזים של משרד התמ"ת פס' 20 לפסק דינה של השופטת יהודית צור (10.5.2006).
[2] שם.
[3] לוי אמיר דיני המכרזים בישראל 505-504 (2013).
[4] בכוחה של החובה למצות הליכים להפחית עומסים מבתי המשפט. דברים דומים ציין השופט משה סובול בעת"ם (מינהלי י-ם) 1096/07 קונקס תחבורה לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התחבורה פס' 18 (21.2.2008): "מדיניות שיפוטית ראויה צריכה לעודד את מיצוי ההליכים בדרך של תקיפת הזכייה בפני הוועדה טרם הפנייה לבית המשפט. על ידי כך נחסך מבית המשפט, העמוס לעייפה, עיסוק בענין שניתן להסדירו במישרין מול הרשות המינהלית, בדרכי שלום ובלא צורך בהתערבות שיפוטית."

© Dr. Shabat:
Related Post