סוגיה שהעסיקה לאחרונה את בית המשפט העליון היא, האם הגשת ערבות מכרז שאינה מקורית מצדיקה את פסילת ההצעה?

העובדות בקצרה: המשיבה צירפה להצעתה העתק צילומי של כתב הערבות הבנקאית שהיא נדרשה להגיש לפי תנאי המכרז. לאחר שהדבר התגלה הגישה המשיבה את כתב הערבות המקורי. הדיון בבית המשפט העליון עסק בשאלה האם הגשת העתק צילומי של כתב הערבות מקיים את תנאי הסף של צירוף ערבות בנקאית או שמא מדובר בפגם הפוסל את ההצעה. שאלה זו התחדדה על רקע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים שביטל את החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת המשיבה מחמת צירוף כתב ערבות בנקאית לא מקורי.

הערת ביניים: פסק הדין משתרע על פני עשרים וארבעה עמודים.  מטבע הדברים, במסגרת יריעה קצרה זו לא ניתן לסקור את עמדתם המלאה של השופטים ואת המחלוקת שנתגלעה בין דעת הרוב שיוצגה על ידי השופטים דפנה ברק-ארז וחנן מלצר לדעת המיעוט של השופט יוסף אלרון.

פסק הדין: נציין אם כן בקצרה, כי בית המשפט העליון מצא, כי אי הגשת הערבות הבנקאית המקורית עשוי להשאיר בידי המציע "פתח מילוט" שדרכו הוא יוכל לבטל את הערבות בפרק הזמן שבין הגשת ההצעה ועד למועד פתיחת ההצעות, על ידי החזרת כתב הערבות המקורי לבנק. אפשרות זו לדעת בית המשפט העליון, מהווה פגיעה פוטנציאלית בעקרון השוויון לעומת יתר המציעים שהגישו את כתב הערבות המקורי, כמצוות תנאי המכרז. כמו כן בית המשפט קבע, כי נוסח המכרז מלמד לכאורה על דרישה של המצאה פיסית של הערבות עצמה – ולא העתק הימנה. בנוסף לכל אלה, הביא בית המשפט העליון בשיקוליו גם את הצורך הצורך בשמירה על עבודתה התקינה של ועדת המכרזים ואת הגישה המחמירה בפסיקה ביחס לפגמים בכתבי ערבות. הערעור התקבל איפוא, במובן זה שבית המשפט העליון השיב על כנה את החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת המשיבה.

עע"ם 7230/19 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' עיריית ירושלים (26.5.2020)

השופטים: חנן מלצר, דפנה ברק-ארז, יוסף אלרון.