למשרדו של ד"ר עו"ד אורן שבת התמחות ייחודית בתחום המכרזים הציבוריים.
לקבלת ייעוץ הדרכה וייצוג משפטי, בין היתר, בנושא תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) ותקנות חובת המכרזים (תוצרת אזורי עדיפות לאומית), צרו עמנו קשר בטל' 09-9543895 או בדוא"ל info@michrazim-law.co.il. משרדנו ממוקם ברח' משכית 22 הרצליה פיתוח.
תקנות העדפת תוצרת הארץ
העדפת תוצרת הארץ הוכרה בפסק דינו של בג"ץ בעניין אינווסט משנת 1984[1], כשיקול ענייני של המדינה לבחור בהצעה שאינה הזולה ביותר. מאוחר יותר בשנת 1992, נחקק חוק חובת המכרזים, שלא כלל הוראה מפורשת בדבר העדפת תוצרת הארץ. הוראה חקוקה כזו הייתה כבר מחויבת המציאות במידה והמדינה חפצה להמשיך במדיניות העדפת תוצרת הארץ. זאת לאור סעיף 2 לחוק, שהטיל על המדינה (ועל כל תאגיד ממשלתי) חובה לבצע את התקשרויותיה באמצעות מכרז פומבי, תוך שהוא מעניק זכות לכל אדם "הזדמנות שווה" להשתתף במכרז פומבי.[2] על רקע האמור, וכדי להבהיר שבחקיקת חוק חובת המכרזים לא הייתה למדינה כל כוונה לבטל את מדיניות ההעדפה (הן של תוצרת הארץ והן של אזורי עדיפות לאומית)[3], נחקק סעיף 3א לחוק חובת המכרזים.[4]
כיצד מיושמת העדפת התקנות לתוצרת הארץ ?
סעיף 3א קובע מתן עדיפות במכרזים שחוק חובת המכרזים חל עליהם, לתוצרת הארץ ולתוצרת אזורי עדיפות לאומית[5] ואילו כללי האסדרה המפורטים יותר של העדפת תוצרת הארץ קבועים בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ). [6]
בעיקרו של דבר, העדפת תוצרת הארץ נעשית בשלושה אופנים שונים: (1) העדפה מבוססת מחיר – כלומר העדפת הצעה במכרז של טובין מתוצרת הארץ, ובלבד שגובה ההצעה אינו עולה על 15 אחוזים[7] מגובה ההצעה של טובין מיובאים[8]; (2) עדיפות באמצעות הגבלת המכרז – כלומר העדפת תוצרת הארץ (ברכישת טקסטיל למערכת הביטחון) על ידי פתיחת התחרות במכרז בפני מציעים בעלי הצעות של טובין מתוצרת הארץ בלבד[9]; (3) באמצעות פיצול המכרז – כלומר, על ידי הקטנת היקף ההתקשרות עם ספק חוץ לשיעור של 50 אחוזים, והעברת יתרת היקף ההתקשרות למציע טובין מתוצרת הארץ הזול ביותר באמת מידה של המחיר.[10] דרך נוספת לקידום תוצרת הארץ הינה הטלת חובת "שיתוף פעולה תעשייתי"[11], שפירושו חובת התקשרות או השקעות גומלין[12] מצד גורם זר, כתנאי מוקדם להתמודדותו במכרז.
הטוענים בעד העדפת תוצרת הארץ גורסים, כי זו משרתת את התכלית החברתית של צמצום האבטלה, מעודדת את התעשייה המקומית, ומקטינה את התלות של המדינה בייבוא מחו"ל. המתנגדים להעדפה זו מצדדים בשוק חופשי, ומעמידים בספק את תועלתה הכלכלית בטווח הארוך של העדפת התעשייה המקומית.[13]
תקנות העדפת תוצרת הארץ מאזורי עדיפות לאומית
סוג נוסף של העדפה שהזכרתי לעיל, ניתן לתוצרת הארץ מאזורי עדיפות לאומית, כמוסדר בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ מאזורי עדיפות לאומית).[14] תקנות אלו מעניקות עדיפות במכרזים לטובין או שירותים מאזורי קווי עימות א' או ב'.[15]
מבלי לנקוט עמדה באשר לצידוק הערכי והכלכלי להעדפת תוצרת הארץ או להעדפת תוצרת אזורי עדיפות לאומית, הרי שהתקנות המדוברות ממחישות היטב, כיצד דיני המכרזים משמשים כלי למימוש מדיניות ציבורית שביסודם תכלית לאומית, חברתית וכלכלית.[16]
צרו קשר
אנו נשמח לקבל את פנייתם ולתאם מועד לפגישת ייעוץ.לתיאום פגישה, צרו עמנו קשר, בטל' 09-9543895 או בדוא"ל info@michrazim-law.co.il. משרדנו ממוקם ברח' משכית 22 הרצליה פיתוח.
* זכויות היוצרים לתכנים באתר אינטרנט www.michrazim-law.co.il שמורות לפירמת עוה"ד ד"ר שבת ©
* אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, לערוך או לעשות שימוש בכל דרך שהיא, למעט קריאה ועיון.
*אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי שיש להסתמך עליו.* תאריך 28.9.2017.
[1] בג"ץ 118/03 אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, לח(1) 729, 736 (1984) (להלן: אינווסט אימפקט).
[2] ראו בדברי ההסבר לחוק חובת המכרזים (תיקון מס' 3) (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ג-1992, ה"ח 2151.
[3] שהיו מוכרים בתור "אזורי פיתוח".
[4] התקבל בחוק חובת המכרזים (תיקון מס' 3), התשל"ג-1993, ס"ח 1419.
[5] בזו הלשון: "(א) הממשלה רשאית לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בעניינים הבאים: (1) העדפה של תוצרת הארץ…ורכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים, והכל אם יוצרה בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, או בידי תאגיד הרשום בישראל… (3) שר האוצר ושר הביטחון, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע, בכל הנוגע להתקשרויות של מערכת הביטחון, הוראות בעניין העדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית והוראות לעניין הגבלת מכרזים למציעים מאזורי עדיפות לאומית.
(4) הממשלה רשאית להחליט כי תינתן העדפה לתוצרת מאזורי עדיפות לאומית גם בנוגע להתקשרויות של משרדי ממשלה אחרים; העדפה לפי פסקה זו תינתן בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת…
(ג) לעניין סעיף זה – (1) 'העדפה' – לרבות בדרך של פיצול ההתקשרות נושא המכרז, בין מציעים של תוצרת הארץ לבין מציעים של תוצרת שאינה תוצרת הארץ, או בין מציעים של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית לבין מציעים של תוצרת שלא מאזורים כאמור, לפי העניין, והכל בתנאים, בשיעורים, ועל פי כללים שייקבעו בתקנות; (2) 'תוצרת הארץ, 'תוצרת אזורי עדיפות לאומית' – כפי שייקבע בתקנות."
[6] תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995, ק"ת 5653 (להלן: תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ)).
[7] אולם, ביחס לחברות ממשלתיות או יחידות סמך ממשלתיות אשר מייצאות 30 אחוזים לפחות מתוצרתן, שיעור ההעדפה יהא 10 אחוזים (ולא 15 אחוזים), בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות חובת המכרזים העדפת תוצרת הארץ). ראו גם תקנה 3א(ד) לעניין רכישת טקסטיל מתוצרת הארץ עבור המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, שאז ניתנת העדפה להצעות לרכישת טקסטיל מתוצרת הארץ שמחירן אינו עולה על הצעות לרכישת טקסטיל מיובאים בתוספת 50 אחוזים.
[8] אולם, ההתקשרות בפועל תיעשה על פי מחיר ההצעה בעלת התוצאה המשוקללת הגבוהה ביותר.
[9] תקנה 3א(ג) לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ).
[10] אך ההתקשרות עם מציע הטובין מתוצרת הארץ תיעשה במחיר של הצעת ספק החוץ (תקנה 4 לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ)).
[11] בהתאם לתקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס"ז-2007, ק"ת 6586 (להלן: תקנות חובת המכרזים (שיתוף פעולה תעשייתי)).
[12] בלשון התקנות: "התקשרות משנה מקומית, השקעות, מחקר ופיתוח, העברת ידע, רכישת טובין מתוצרת הארץ, עבודה בארץ או בדרך אחרת" שאישרה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (תקנה 4 לתקנות חובת המכרזים (שיתוף פעולה תעשייתי)). זכותה של מדינת ישראל לרכש גומלין צפויה להתבטל באופן מדורג על פני תקופה של 15 שנים (למעט גופים שאינם מכוסים בהסכם על רכישות ממשלתיות, הכוללים את משרד הבטחון והמשרד לביטחון פנים. ראו: דף מידע על ההסכם החדש לרכש ממשלתי ה-GPA: הזדמנויות חדשות לתעשייה הישראלית, מינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה (9.5.2013), באתר האינטרנט של משרד הכלכלה בכתובת: www.moit.gov.il/ NR/rdonlyres/E650C0BE-AC5E-43A9-AC76-65C07F7F3E2C/0/info_GPA.pdf (1.2.2015).
[13] לתיאור הטיעונים בעד ונגד עידוד התעשייה המקומית Arie Reich, International Public Procurement Law: The Evolution of International Regimes of Public Purchasing 2–3 (1999) ; גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 212–213 (1999) (להלן: שלו, חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית).
[14] תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998, ק"ת 5911.
[15] ביסודו של דבר, מנגנוני ההעדפה לתוצרת אזורי עדיפות לאומית כוללים העדפה מבוססת מחיר, העדפה באמצעות מכרז סגור ובאמצעות פיצול המכרז. ראו שלו, חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית ה"ש 13 לעיל, בעמ' 220–221.
[16] עם זאת, יש לציין כי בתחום הנדון יכולת המחוקק להעניק העדפה לתוצרת מקומית או לתוצרת אזורי עדיפות לאומית היא מוגבלת לאור התחייבויותיה ההסכמיות הבינלאומיות של מדינת ישראל. לעניין זה מציין סעיף 5א(ב), כי "תקנות לפי חוק זה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית". ראו גם תקנה 44 לתקנות חובת המכרזים.